אחת השאלות שאותי הכי הטרידו תוך כדי למידת התרגול היא איך עושים מדיטציה נכון?! אני עושה את זה כמו שצריך? איך אפשר לדעת בכלל? במדריך הזה אנסה לרכז עבורכם את מגוון הטיפים שגיליתי במסע האישי שלי שעזרו לי להבין מה הדגשים לתרגול אותנטי שבאמת מפתח אותנו לבין תרגול סתמי שמבזבז לנו את הזמן. תהיו בטוחים שאם תתמידו בטיפים האלו התרגול שלכם יעלה בכמה רמות.
איך לעשות מדיטציה נכון?
כשאנו שואלים את השאלה הזאת אנחנו מחפשים תשובות חיצוניות, כי עוד לא מצאנו את התשובות לכך בעצמינו. הסכנה עם תשובות חיצוניות היא שאם נעקוב עחריהן באופן עיוור נהפוך להיות רובוטיים מידי עם התרגול. שימו לב שכשאתם קוראים איך לתרגל מדיטציה אתם לא הופכים לנוקשים מידי עם השיטות והלו"ז שאתם קובעים לעצמכם. המטרה שלכם בשאלה הזאת צריכה להיות איך אתם מוודאים שהתרגול שאתם מתרגלים יישא פירות ויטיב אתכם לאורך הזמן – לא איך תעשו אותו בדיוק כפי שמצפים מכם או איך שקבעתם עם עצמכם. זה תרגול שאמור להביא לנו דרגות גבוהות יותר של קבלה עצמית, אבל עם זאת חשובה גם השליטה העצמית. הרבה פעמים אנחנו עלולים לגלות ששני הדברים הללו מתנגשים ומקשים עלינו.
מה שמביא אותי לנקודה הראשונה.
התאמה אישית היא קריטית, אבל גם העירנות
כשחושבים על נזיר שעושה מדיטציה תמיד עולה אותה תמונה לראש של בחור קירח בגלימה כתומה יושב לו בתוך איזה מקדש או מול איזה מפל בישיבה מזרחית. רובנו גם יודעים כבר שזו רק סטיגמה ושאפשר למדוט במגוון דרכים שונות.
ועדיין חשוב לי לעמוד על נקודה חשובה – הדרך בה אתם יושבים למדוט מאוד משנה! אל תשתמשו בתירוץ של "אפשר לעשות מדיטציה בכל תנוחה" בתור סיבה למדוט בתנוחות שלא עוזרות לכם לתרגל.
אם למשל אני מוצא שיש לי זמן לתרגל רק בסוף היום – זו תהיה בחירה נוראית לבחור לתרגל בשכיבה, בתוך המיטה, מכוסה בפוך נעים – למרות שזה עלול להרגיש כמו הדבר הכי נוח עבורכם באותו רגע.
באופן כללי רצוי שתקחו בחשבון ששמירה על עירנות גבוה בזמן התרגול עושה את כל ההבדל בין סתם להלחם 20 דקות בשינה שלכם לבין תרגול אמיתי שיועיל לכם אם תתמידו בו. שמירה על עירנות היא לא רק עניין של שעה ביום, תזונה, איכות שינה או גישה – זה גם עניין של יציבה. הגוף מפעיל באופן אוטומטי מנגנוני הירדמות בשכיבה או כאשר כל הגב והראש נשענים על משהו ולכן חשוב לזכור לקחת זאת בחשבון.
ההמלצה שלי היא להתמקד במציאת תנוחה שתהיה נוחה עבורכם רק בפלג הגוף התחתון ע"מ למנוע נזקים לברכיים, לאגן ולגב התחתון שנוצרים מתנוחות שלא מתאימות למבנה הגוף שלכם.
רצוי שלא משנה מה, פלג הגוף העליון שלכם לא ישען במלואו על משטח רך ונעים – בייחוד לא המיטה שלכם (הגוף מקשר בין המקום בו הוא נמצא למה שהוא בדר"כ עושה במקום הזה ומגיב בהתאם).
אני חושב שלשבת על שרפרף צריכה להיות ברירת המחדל שלכם. הבדיקה האם מתאים לכם לשבת בתנוחה אחרת, כמו למשל במזרחית, בלוטוס או עם הטוסיק על העקבים תהיה לנסות לשבת בתנוחה הזאת במשך כ-20 דקות ואז לקום ולהרגיש אם זה מייצר עבורכם כאב, חוסר זרימת דם או מגבלות תנועה כשאתם קמים ממנה.
אם כן – שתדעו שאלו סימנים מקדימים לנזק ארוך טווח שאתם עושים לגוף שלכם שיתנקם בכם לאחר מכן.
ואני מדבר מניסיון.
יש מורים שמדברים על כך שגם אם קצת כואב כשמסיימים לתרגל זה בסדר, הגוף מתרגל לישיבה ועל הכאב אפשר פשוט להתבונן. לכן חשוב לי שתשמעו גם זווית אחרת – זה עלול ליצור לכם נזק משמעותי בטווח הארוך שעדיף להמנע ממנו.
אני מפרט יותר לעומק על הנושא ועל החוויות האישיות שלי במדריך מדיטציה למתחילים שלי שאפשר לקבל במייל.
התמדה חשובה יותר מהשיטה
אנחנו חיים בתקופה בה כל אחד מרשה לעצמו להמציא שיטת תרגול מדיטציה על שמו. זה מוכר בצורה טובה יותר. אבל בפועל, רוב התרגולים השונים מבוססים על אותם העקרונות.
יכולות להיות אלפי שיטות לתרגל ריכוז במדיטציה, כמובן גם שיהיו דרכים שיהיו לכם כיפיות ונוחות יותר מאחרות, אבל בסוף אלו רק תרגולי ריכוז והם יפתחו בכם את אותם הדברים בדיוק.
לכן חשוב להבין שאחרי שהבנתם עם עצמכם מה אתם רוצים לפתח באמצעות המדיטציה – תתמידו בשיטה אחת. זו הדרך הכי טובה להבטיח שיפור משמעותי לאורך זמן.
זה קשה במיוחד כי היום בעידן האינטרנט והFOMO תמיד יש תחושה שאולי אנחנו מפספסים את הדבר הכי טוב עבורינו. כן, גם עם תרגול המדיטציה. הפתרון לכך הוא להפנים שלמעט סטיות קלות לכאן או לשם, התרגול הזה לא מביא תוצאות מיידיות. כל שיטה, גם זאת עם הפרזנטורים הכי מגניבים – לא תהפוך לכם את החיים בין לילה כמו שמבטיחים לכם.
עכשיו אפשר לשאול "אבל אם השיטות השונות מבוססות על אותם עקרונות אז מה זה משנה אם אני מחליף כמה שיטות שונות תוך כדי?" לגיטימי לחשוב ככה, אבל תחשבו על זה:
האם הייתם מצליחים ללמוד לנגן על גיטרה אם כל יום תנסו שיטה אחרת? האם הייתם מצליחים להיגמל מסיגריות אם כל יום הייתם מחליפים שיטה? האם הייתם משפרים את הדיאטה אם כל יום הייתם משנים תכנית?
בסוף יש חשיבות מכרעת להתמדה, היא מאפשרת לגוף ללמוד לבצע פעולה מסויימת באופן עקבי ולהתחיל להשתפר לאורך זמן.
נכון, זה משעמם, סזיפי וגם מונוטוני לפעמים. אבל זה לפחות משתלם בסוף. לקפוץ כל פעם מדבר אחד לאחר ישאיר אותך עם שום שיפור בשום שיטה.
מדיטציה עושים בהדרגה או שלא עושים בכלל
ממש כמו במכון. כל אחד מגיע עם נתוני פתיחה משל עצמו וצריך להבין איך לדרג לעצמו את התרגול ככה שהוא לא יקרע את עצמו, יפצע ויוותר. ומצד שני גם לא סתם יבזבז את הזמן שלו על משקלים נמוכים שלא באמת מאתגרים אותו.
אם נחזור רגע מהמכון חזרה לתרגול המדיטציה זה אומר שכל אחד מגיע עם יכולות ריכוז והרפייה שונות בהתאם לאורך החיים, הגנטיקה, האישיות והסביבה שלו. אני מתייחס בכוונה ליכולות הריכוז וההרפייה משום שאלו הם היסודות למדיטציה עמוקה ומוצלחת שבאמת משפיעה על הגוף והנפש ולא רק נשמעת טוב כשמספרים עליה.
מי שמרגיש שהוא עדיין לא מסוגל להרפות מספיק בזמן התרגול על מנת להרגע ולשכוח מטרדות היום – זה בסדר! אבל הוא צריך לזכור להתעסק בזה באופן ספציפי ולא לחפש לעצמו מדיטציות ארוכות ומאתגרות. כנ"ל לגבי מי שלא מסוגל לשמור על ריכוז יותר מכמה שניות בודדות. זה פשוט חסר תועלת לנסות לגשת לריטריטים ולתרגל מדיטציות באורך שעה ומעלה כשעוד לא מסוגלים אפילו לשבת חמש דקות ולשמור על עירנות, ריכוז והרפייה. זה ברוב המקרים מוביל את המתרגל לסבל רב ולפיתוח של שנאה כלפי התרגול.
חשוב לפתח כישורים בסיסיים של הרפייה וריכוז על מנת להצליח להגיע בעזרת התרגול לשינויים עמוקים במצב התודעה שלנו. עוד על פיתוח הכישורים הבסיסיים האלו ניתן לקרוא במדריך המדיטציה שפרסמתי באתר.