ראג'ה יוגה - כן ולא מה שחשבתם
כשאומרים את המילה יוגה לרוב מתכוונים לסט של תרגולים פיזיים. מנסים להגיע לתנוחה מסויימת, לשהות בה ולהמשיך לתנוחה הבאה ברצף מסויים שמפעיל את כל הגוף. אבל צריך להבין שהתרגול הזה הוא רק חלקיק מתוך תפיסת עולם שלמה ואורח חיים עשיר והיסטוריה ארוכה.
היוגה צמחה בהודו מתוך ההינדואיזם בתור פרקטיקה שיכולה להוביל את המתרגל לפתח כל מיני תכונות מנטליות שיעזרו לו להגיע להתעלות רוחנית. במשך הזמן נוצרו כמה זרמים עיקריים שכל אחד מהם התמקד בשיטה שונה, אבל עם מטרה אחת שהיא גם משמעות המילה יוגה: אחדות.
קיימת יוגה שנשענת על קיום של פעולות מתחשבות, הומניות ואמפתיות בעולם.
קיימת יוגה שנשענת על תרגול של אהבה, כניעה והתמסרות לקיום ולחיים.
קיימת יוגה שנשענת על פיתוח חשיבה עצמאית, עמוקה ופילוסופית.
קיימת יוגה שנשענת על פיתוח כישורי ריכוז גבוהים מאוד. זוהי הראג'ה יוגה.
מי שכבר קרא את המדריך שלי למדיטציה יכול בטח לשים לב שזה נשמע כאילו היוגה היא "אותה גברת בשינוי אדרת". סוגי היוגה השונים דומים לסוגי המדיטציה השונים ומפתחים באדם את אותן תכונות שהכרחיות על מנת לפתח הבנה עמוקה יותר של החיים סביבנו, עצמינו ולחיות חיים מלאים ומספקים.
זה חייב להיות או - או כשמתרגלים ראג'ה יוגה?
מהפרספקטיבה שלי, ממש ממש לא. אין שום צורך לבחור בין שיטה אחת לאחרת וממש אין צורך ללכת לחפש את "הטובה מכולם", זה עניין אישי לחלוטין.
בגלל שאני מאמין בגישה רב-מימדית לתרגול (כלומר שלצורות שונות של תרגול יש יתרונות וחסרונות שונים שיתאימו יותר או פחות למי שמתרגל בהתאם לנסיבות החיים שלו והאופי שלו) אני חושב שכל סוג של יוגה היא חשובה לנו במידה כזו או אחרת.
אם כל אחת מהשיטות הללו עוזרת למתרגל להתפתח אז הבחירה המוצלחת ביותר תהיה לשלב את כל הדרכים הללו יחד לתוך אורח החיים שלנו. באופן הזה גם ניתן ללמוד מה עובד עבורינו טוב יותר ומה יותר מאתגר עבורינו.
חשוב להבין שכשמנסים לפתח מודעות אין דבר כזה להכשל.
כל כישלון שהופכים למודעים אליו ומסיקים ממנו מסקנה נכונה הוא בכלל לא כישלון.
לכן אל תתייאשו אם אתם מרגישים שעוד לא מצאתם את הדרך המתאימה ביותר עבורכם, המשיכו להסיק מסקנות וללמוד על עצמכם ולאט לאט הדרך הנכונה תתגלה.
יוגה - יחידה במינה
אתם עשויים לחשוב (ובצדק) שבעצם אין שום הבדל מהותי בין היוגה לזרמים הינדים אחרים ששאפו להביא את האדם לשינוי פנימי אותנטי. אבל למעשה ליוגה יש 2 מאפיינים ייחודיים: עבודה עם הגוף וישירות.
עבודה עם הגוף
בגישה של הבודהיזם, תרגול המדיטציה הדגש העיקרי הוא לעבוד "מן הפנים אל החוץ". כלומר בזמן התרגול אנחנו מנסים לעבוד עם המקורות של מה שיוצר עבורינו סבל בחיינו. כשאנחנו חושבים מחשבות מדאיגות, מלחיצות ומפחידות אנחנו חווים חרדה ופחד ולכן אם נעבוד על להשתיק וליצור חוסר היאחזות בצורות החשיבה האלו נחווה הקלה. אבל הבעיה עם הדרך הזו, למרות שהיא הישירה ביותר, זה שהיא עלולה להיות מאתגרת מידי עבור מי שמתחיל.
תחשבו על זה, כשאתם יושבים למדוט אבל מוטרדים ממשהו שקורה בחייכם בטוח שמתם לב שהרבה יותר קשה לכם להתרכז בתרגול ואתם מוצאים את עצמכם עשרות פעמים נסחפים חזרה למחשבות על מה שמטריד אתכם. קשה מאוד להצליח לשלוט בעולם הפנימי בתור מתחילים.
ביוגה מצאו לכך פתרון עוצמתי. בגלל שהיוגים הבינו שהגוף מבטא את הרגשות והתחושות שלנו ומשפיע על צורת החשיבה שלנו הם ידעו שאם נוכל להתמקד בעבודה שלנו בו בהתחלה במקום בעולם הפנימי – נוכל להביא את עצמינו למצב אידיאלי לתרגול המדיטציה.
לכן ביוגה, מעבר לתרגילי הריכוז, יש עוד תרגילים לעבודה גופנית:
- אסאנות: תנוחות אליהם נכנסים, שוהים וממשיכים לתנוחות אחרות ברצפים מסויימים (ויניאסות) שמפעילות את הגוף, מחזקות אותו, מגמישות אותו ומעוררות אותו ואת התודעה.
- פראנאיאמה: תרגילי נשימה שונים שמנסים להשפיע על פעילות מערכת העצבים בגוף ולהרגיע ולעורר את הגוף (ובעקיפין את התודעה)
- צ'אקרות: לפי היוגה אלו מרכזים אנרגטיים שקיימים בגופינו ואם נלמד למקד את תשומת הלב שלנו בהם נוכל להשפיע על המצב הריגשי והאנרגטי של הגוף (ובעקיפין על התודעה).
*בלי להכנס לויכוחים אם אלו דברים אמיתיים או לא, כי אין לכך שום הוכחות, אני מציע פשוט להתנסות ולגלות עבור עצמיכם אם זה עובד.
ישירות
הטקסט המרכזי של היוגה נקרא: "סוטרות היוגה של פטנג'לי".
זה ספר ממש קטן שמאגד בתוכו את כל המהות של היוגה שמפורקת בתוכו ל-4 פרקים ו-194 משפטים.
194 משפטים. קצרים. כל המהות של היוגה.
רק פיסת המידע הזו אמורה להספיק כדי להראות כמה דגש שמו ביוגה על התרגול עצמו על פני התעסקות בפילוסופיה שלו.
היוגים הם אנשים מאוד חדורי מטרה והם רוצים לבזבז כמה שפחות זמן על ללכת מסביב ולסטות מהדרך הישירה אל השינוי הפנימי האותנטי. ההבנה היא חשובה, היא הבסיס לפעולה, אבל כדי להתחיל לעשות את הדרך חייבים לבצע. "התרגול מכה שורש כשהוא מבוצע כראוי, בהתמדה ולאורך זמן". סוטרה מספר 14 בפרק הראשון.
ראג'ה יוגה - דרך המלך
סוטרות היוגה של פטנג'לי נחשבות גם למפת הדרכים של הראג'ה יוגה.
בטקסט היוגי הזה מפורטת המטרה של היוגה והדרך אל המטרה הזו.
הראג'ה יוגה בתרגום לעברית היא היוגה המלכותית. כלומר היוגה החשובה מכולן.
לא משנה כמה תתרגל חשיבה פילוסופית, התנהגות מתחשבת ומתן אמון בקיום – בלי אימון של שליטה בעולם הפנימי שלך לא תצליח להגיע רחוק ובאמת ליצור את השינוי הזה באופן עמוק ויסודי.
בפועל הייתי מציע שלאנשים שונים יתאימו שיטות שונות בהתאם למי שהם ועל כן אי אפשר באמת לקבוע שזו היוגה החשובה מכולם, אבל עדיין נכון יהיה להגיד שבלי יכולות בסיסיות בריכוז לא ניתן להצליח להפיק תועלת רבה מהתרגולים האלו וראג'ה יוגה מתמקדת בעיקר בזה.
המטרה של הראג'ה יוגה והדרך אליה
המשפט השני בפרק הראשון של הסוטרות של פטנג'לי מסביר את מטרת התרגול:
"יוגה היא ההגבלה של תנודות התודעה" – אנחנו שואפים ליצור שקט בעולם הפנימי שלנו שבטקסט מדומה למעין מקור מים סוער שכל הזמן נמצא בתנועה, דרמה, אקשן, עליות וירידות. הכוונה היא לדפוסי החשיבה והרגש שלנו שמעודדים אותנו לפעול על אוטומט בחיים שלנו ולהגיב מיידית ומתוך מעט שיקול דעת ותשומת לב למה שקורה סביבנו. זו מטרה זהה למה שאני קורא לו "מדיטציית שקט" במדריך שלי למדיטציה.
משפט מספר 29 בפרק שתיים מסביר את הדרך אל המטרה הזאת בשמונה איברים: "שמונת אברי היוגה: יאמה, ניאמה, פראנאיאמה, התכנסות החושים, התרכזות התבוננות וסמדהי". בואו נעבור על השלבים הללו ונבין מה בעצם הדרך של הראג'ה יוגה אל השקטת התודעה שלנו.
איברים 1 ו-2: יאמה וניאמה
אנשים נוטים לטעות ולחשוב שאלו 8 שלבים ואנחנו אמורים לטפס מהאחד לבא אחריו, אך לא זו היא כוונת המשורר.
ביוגה בכוונה מתייחסים לכל האלמנטים שאמורים לעזור לנו להגיע למטרת היוגה בתור איברים. בדיוק כמו בגוף האדם, איברים בגופינו לא יוכלו לתפקד ללא איברים נוספים שמשלימים אותם: בלי לב שידפוק ויזרים דם עם אנרגיה לשרירים הם לא יעבדו ובלי שרירים לא נוכל לזוז ולהשיג מזון שהכרחי עבור יצור האנרגיה הזו.
איברי היוגה משלימים אחד את השני ומעודדים את היוגי לתרגל את כולם יחד על מנת ליצור את האפקט הרצוי וליצור שינוי פנימי אותנטי.
2 האיברים הראשונים הם מעין 10 הדברות של היוגה.
האיבר הראשון מורכב מ-5 חוקי מוסר שמכתיבים התנהגות מול האחר:
לא לנקוט באלימות, לא לשקר, לא לגנוב, להתנזר ממין ולא להיות גרידי.
האיבר השני מורכב מ-5 חוקי טוהר ומשמעת עצמית שמכתיבים התנהלות עצמית:
ניקיון, הסתפקות במה שיש, הרהור עצמי, שמירה על מחוייבויות קבועות וכניעה לכוח עליון.
האם אלו חוקים טובים שעוזרים ליצור חיים מאוזנים? בעיניי כן.
האם זה כל מה שצריך לדעת לגבי התנהלות בחיים? לא. אולי אם אתה בוחר להיות נזיר.
חשוב לי לציין בשלב הזה שהאיברים האלו נוצרו על מנת להנגיש את התרגול לקהל הרחב של המתרגלים. האמינו שיש לבזבז כמה שפחות זמן על להבין איך ראוי לחיות ופשוט רצוי שיפעלו לפי כמה חוקים בסיסיים כדי להתעכב על האיברים הללו כמה שפחות. עם הגישה הזו די קשה לי.
בעיניי זו המשימה האישית (וגם חלק מהכיף) של כל אחד.ת למצוא את הדרך הנכונה עבורו לחיות ולא להאציל אחריות לשום מקור חיצוני – גם אם הוא נחשב לרוחני וחכם.
רצוי שכל אחד יחשוב עם עצמו ויתנסה עם סגנונות חיים וערכים שונים וימצא את מה שעובד עבורו ומספק אותו. אפשר ורצוי להתנסות עם ההמלצות של היוגה רק רצוי לזכור שאלו רק המלצות וכל אחד יכול להשתמש במה שהוא מרגיש שבאמת מועיל ומשפיע על חייו לטובה ולוותר על מה שלא.
איבר 3: אסאנה
גם כאן הלקסיקון של היוגה במערב והראג'ה יוגה נוטים להתערבב.
בראג'ה יוגה כשאומרים את המילה אסאנה לא מתכוונים לאיזשהי תנוחת לוחם או כלב מביט מטה, מתכוונים למעשה לתנוחה הנוחה של היוגי לקראת תרגול המדיטציה.
בסוטרה 46 בפרק 2 כותב פטנג'לי שה"תנוחה תהיה יציבה ונינוחה".
הוא מנחה את המתרגל למצוא תנוחת תרגול שתשמור עליו יציב (כלומר לא מרושל ורדום) ונינוח (כלומר לא במאמץ יתר, סטרס וחוסר נוחות).
ברגע שנמצאה תנוחה כזו המתרגל מקיים גם את האיבר השלישי (וזה לוקח לא מעט זמן לגלות אותה, זו ממש לא ישיבת לוטוס בלבד וגם לא מזרחית – תנוחות שונות מתאימות למבני גוף שונים). במדריך שלי לתרגול מדיטציה למתחילים אני נותן טיפים ספציפיים בדיוק עבור המטרה הזו ועוזר לכם להתנסות ולגלות עבור עצמיכם מהי התנוחה היציבה והנינוחה שלכם שגם תאפשר לכם לתרגל באופן אמיתי ואפקטיבי וגם תשמור על הבריאות שלכם.
איבר 4: פראנאיאמה
גם את האיבר הרביעי של היוגה ציינתי בשלב מוקדם יותר במאמר כשהתייחסתי למאפיינים של היוגה שמבדילים אותה משיטות אחרות. ביוגה מאוד האמינו בכך שאפשר להשתמש בגוף על מנת להשפיע על הנפש ואחת הדרכים המרכזיות לעשות זאת היא להשתמש בנשימה.
האם שמתם לב פעם שהנשימה שלכם היא יכולת שהיא גם רצונית וגם לא רצונית?
אתם יכולים להכתיב את קצב הנשימה שלכם באופן מודע ואם תשחררו מכך הוא ימשיך להיות מוכתב על ידי מערכת העצבים שלכם שעובדת באופן אוטומטי כל הזמן ומפעילה גם את הלב, מווסתת את טמפרטורת הגוף והורמונים שונים שזורמים בדם ועוד…
היום אנחנו יודעים מבחינה מדעית את מה שהיוגים כבר גילו בעצמם דרך התנסות ישירה עם הגוף שלהם – אם נשנה את הנשימה שלנו נשפיע באופן עקיף על פעילות מערכת העצבים שלנו ועל כל האופן שבו הגוף עובד!
אם תחליטו למשל להאט את קצב הנשימה שלכם למשך כמה דקות ותמדדו לעצמכם דופק תגלו שגם הדופק שלכם ירד ומעבר לכך – אתם עשויים לחוש רגועים יותר ואפילו רדומים! זה בגלל שקצב נשימה איטי מזוהה במערכת העצבים בתור סממן לתגובת הרגיעה של הגוף שמתאימה למצבים של עיכול, מנוחה ושינה. הגוף יפעיל את התגובה הזו באופן אוטומטי ברגעים האלו ביום שלנו אבל התגלית של היוגים הייתה שניתן להפעיל את התגובה הנעימה הזו בכל זמן ביום שנרצה אם רק נלמד לשלוט במודע בקצב הנשימה ובכך להכתיב למערכת העצבים שלנו איך להתנהל.
תרגול השליטה בנשימה אפקטיבי מיוחד בזמן תרגול הראג'ה יוגה כי מצב של רוגע גופני מאפשר יכולת ריכוז עמוקה יותר מאשר תחת לחץ ודאגה.
אני מפרט עוד על הנושא ונותן תרגילים לדוגמה במדריך שלי למתחילים ולכן לא אחזור על כך כאן.
איבר 5: התכנסות החושים
זהו איבר שנחשב לאיזשהי אבן דרך בתהליך, ברגע שיודעים באמת לקיים את האיבר החמישי של היוגה נפתחת האפשרות להצליח ליישם גם את האיברים שאחריו בצורה מוצלחת. אבל לא כ"כ פשוט להבין מה אמורים לעשות. אחרי הכל "התכנסות החושים" – מה זה אמור להביע?
בסוטרה 54 בפרק 2 פטנג'לי נותן פירוט מעורפל: "התכנסות החושים היא כאילו החושים מחקים את צורתה האמיתית של התודעה וזאת על ידי ניתוק מהמושאים שלהם". בואו ננסה לפרק את זה למונחים ברורים יותר.
"צורתה האמיתית של התודעה" לא ידועה לתלמיד ועל כן בעיניי זה תיאור חסר תועלת, הוא לא עוזר לתלמיד להבין לאן לשאוף בתרגול. מצד שני "ניתוק מהמושאים שלהם" זה משהו שאפשר להבין.
בסוטרה 15 בפרק הראשון מדבר פטנג'לי על אי השתוקקות ומסביר אותה כך: "אי השתוקקות היא הפנמת השליטה של זה שאינו צמא למושא הנראה והנשמע".
הוא מוסיף גם קודם לכן בסוטרה 12 שהניסיון להגיע למטרת הראג'ה יוגה כרוך באימון (תרגול מדיטציה) ובנוסף – אי השתוקקות. נראה שיש קשר בין האיבר החמישי לאי השתוקקות.
כשפטנג'לי משתמש במילה מושא בטקסט הוא מתכוון לדברים שאנחנו קולטים בחושים שלנו: מזון, נופים, משפחה, משחקים, ים, קניון, כסף… המושאים הללו נקלטים בחושים ומעוררים השתוקקות כלפיהם: רצון להרוויח את הכסף, לקנות את הבגד החדש, לבלות עוד עם המשפחה, להגיע לתוצאה גבוהה יותר במשחק, לצאת לחופשה וכו…
ההשתוקקות היא התקווה שהמושא שנשיג ימלא אותנו בשמחה. תקווה שתמיד בסוף מתנפצת (לפחות בטווח הרחוק) ומשאירה אותנו איפה שהיינו לפני – לא מסופקים.
אי-השתוקקות היא הניסיון להפוך למודעים לרגעי ההשתוקקות הללו בחיינו ולהפנים בצורה עמוקה שלמרות התקווה החזקה שמציפה אותנו ודוחפת אותנו להתאמץ להשיג את המושא שנקלט בחושים שלנו – הוא לעולם לא יצליח למלא אותנו באמת.
נשמע מבאס? זה עלול להרגיש ככה בהתחלה. כמו איזה מדרון חלקלק בדרך לניהליזם אובדני אבל בפועל זה תרגול מאוד אופטימי. ההתעוררות מהתקווה שדברים שנקלטים לנו בחושים ימלאו אותנו בשמחה אמיתית פותחת אותנו לאפשרות שאולי האושר נמצא במקום אחר לחלוטין – בתודעה שלנו.
אי-השתוקקות גם לא אמורה להפוך אותנו לאנשים פאסיביים חסרי מטרות. אי השתוקקות מפכחת אותנו לאיך שדברים באמת עובדים בחיים ואנחנו מפסיקים לפנטז שהאירוע או המוצר הזה או האחר ימלאו אותנו באושר והופכים לאנשים יותר רציונאליים וחכמים. ההחלטות שנקבל בחיים יהיו פחות אימפולסיביות ויותר שקולות כי עכשיו אנחנו לא מחפשים משהו שיגאל אותנו מהסבל שלנו אלה פשוט מבינים שלכל דבר היתרונות והחסרונות שלו וזו האחריות שלנו להבין בשביל עצמינו מה חשוב לנו יותר ומה פחות ומתוך כך לעשות בחירות נבונות.
אדם שלא משתוקק הוא אדם שלא נופל למניפולציות שיווקיות. שלא מתמסחר ומוכר את נשמתו בשביל הכסף. לא מכור לריצוי של אנשים סביבו כי הוא משתוקק לתשומת לב וחיבה. זה אדם שתמיד זוכר להקדיש את מירב תשומת ליבו למה שבאמת חשוב לו בחייו במקום להסחף לרכילויות, טרנדים ומעמדות ומתוך כך גם הופך לאדם אותנטי יותר ומחובר לעצמו. אחד שמסוגל להבין את החיים לעומק. פסיכוסוף אמיתי.
ההשתוקקות עצמה מקורה בפחדים עמוקים שלנו שקשורים לדרך שלנו לשרוד בחיים. אם נלמד להתגבר על ההשתוקקויות בחיינו נתחיל להפתח לאפשרות להפסיק להתנהל מתוך פחד בחיינו. זו עבודה לא פשוטה בכלל – אבל הכי משתלמת שאפשר.
איבר 6: ריכוז
כעת כשהיוגי מתורגל באי השתוקקות והוא מרגיש יותר בשליטה על דעתו שלא נסחפת אחרי כל דבר חדש שהוא שומע עליו, הוא מסוגל להצליח להתרכז לפרקי זמן ארוכים יותר. האיבר השישי מתמקד ביכולת של היוגי למקד את תשומת הלב שלו בדבר אחד בלי להתעסק בשום דבר אחר תוך כדי.
כאן נכנסים שורה של תרגילי ריכוז שונים בנקודות אנרגטיות בגוף שנקראות צ'אקרות.
בתרגול נתאמץ לכוון באופן מודע את המודעות שלנו להתמקד במקום מסויים בגוף ובתחושות שיש שם ובכל פעם שנשים לב שסטינו למחשבות על דברים אחרים נחזור בחוסר שיפוטיות לאותה הנקודה שבחרנו בהתחלה.
לעוד טיפים ועצות בנושא תרגולי ריכוז רצוי לקרוא גם את המאמר שלי על איך לעשות מדיטציה במלואו שגם נותן רקע תיאורטי חשוב וגם מסביר את תרגול הריכוז, נותן טיפים והכוונה יותר ספציפיים שלא אחזור עליהם כאן.
איבר 7: מדיטציה
תרגול המדיטציה מעמיק לאין שיעור אם המתרגל דואג גם לטפח את כל שאר האיברים במקביל לתרגול שלו.
כלומר אם דאגת להבין איך לחיות את חייך בצורה שאתה מרגיש מסופק ממנה, מצאת תנוחה ששומרת על העירנות שלך וגם נוחה עבורך, תרגלת תרגילי נשימה שמעוררים ומרגיעים את גופך ובעקיפין גם את העולם הפנימי שלך, תרגלת אי השתוקקות ואתה לא נסחף אחרי כל טרנד, אירוע, מוצר, אדם או חוויה שקופצים לך לראש וגם תרגלת תרגילי ריכוז ואתה מסוגל לשמור עליו לפרקי זמן ארוכים – כאן יתחיל להיווצר תרגול אפקטיבי ואמיתי של מדיטציה.
במצב כזה מדיטציה כבר לא תרגיש כמו איזה ניסיון לא להרדם או מלחמה אינסופית במחשבות שלא מפסיקות להגיע. מדיטציה תתחיל להרגיש כמו רגע עמוק ואינסופי של שלווה, עוצמה, אהבה, ריפוי, התעלות והשראה. מדיטציה בשלב הזה הופכת לרגע הכי טוב ביום שלך במקום עוד איזו מטלה שעושים.
זה שלב שבו דברים מתחילים להתרחש מעצמם. כל מה שצריך זה רק להמשיך להתבונן במה שקורה לך בהווה ולראות כמה פשוט זה למצוא אושר פנימי.
בשלב הזה אתה מגלה כמה דברים עמוקים לגבי האושר:
- במקום לחפש אותו דרך השגה של דברים ומטרות חיצוניות, המקום הוודאי היחידי בו ניתן למצוא את התחושה הזו הוא מבפנים דרך תרגול מדיטציה. בהתחלה תוך כדי התרגול ולאחר מכן גם לאורך כל היום באופן טבעי בלי להקדיש לזה זמן מיוחד.
- אושר לא זקוק לסיבות. רק סבל ושנאה צריכים סיבות כדי להיווצר. כשאנחנו שוכחים מהסיבות שלנו לסבל – נשאר רק אושר.
- הסיבה בגללה לא היית מאושר היא כי לא רצית – אתה מכור לחיפוש של בעיות וקונפליקטים, מאוהב בהסתכלות השלילית שלך על החיים ובשיפוטיות שלך כלפי הכל וכולם. על כל הדברים האלו צריך ללמוד לוותר כדי לחוות אושר מתמשך.
- אושר נובע מכך שמסכימים לחיות וזורמים עם מה שקורה לנו מתוך הבנה שזה תמיד לטובה, אין באמת שום דבר "רע" שקורה לנו, מהכל אפשר ללמוד ולצמוח. סבל נובע מביטול של החיים ומרצון להמנע ממה שקורה לנו בהם. יש איזו הבנה עמוקה שקיימת אינטיליגנציה בעולם הזה שדואגת להכל ולא נותר לנו אלה לשחק את המשחק של החיים במלואו ופשוט לראות ולגלות לאן כל זה הולך.
אלו לא תובנות אינטלקטואליות או כל מיני רעיונות שהיוגי חושב באופן מודע אלה יותר כמו ידיעה עמוקה שמלווה אותו לאורך היומיום שלו.
תחשבו למשל על הידיעה שלכם על כתובת המגורים שלכם – אתם לא חושבים על כך במהלך היום אבל יש לכם ביטחון מסויים בתוככם כי אתם יודעים שיש לכם לאן לחזור בסוף היום. זה מה שאני מדבר עליו רק עם תובנות עמוקות יותר ומשמחות פי מיליון.
איבר 8: סמדהי
"סמדהי הוא כאשר המטרה לבדה מאירה כאילו הייתה התודעה ריקה מצורתה שלה" (סוטרה 3 בפרק 3).
אין טעם להגיד הרבה על האיבר הזה. צריך להיות שם כדי להבין באמת. סמדהי מגיע כשהיוגי הגיע לשלב בתרגול בו הראש שלו ריק מתוכן והלב שלו מלא באהבה.
בשלב עמוק כזה אפשר לחוות טרנספורמציה למצב מודעות גבוה יותר בו אין יותר את האגו והעולם המוכר לכם. זו חוויה של אחדות תודעתית בה כל היקום מרגיש כמו הזהות האמיתית שלך ואתה עלול להבין שכל הזמן הזה בעצם שחקת עם עצמך משחק.
המשחק נקרא להיות מישהו. אולי הבנת עוד לפני שכל החיים הללו זה רק משחק, אבל עכשיו נזכרת שאתה המצאת אותו.
המון מתחילים לפעמים טועים *לחשוב* שהם הגיעו למקום הזה. מדובר בחוויה מאוד חד משמעית שמשאירה רושם מאוד עמוק על האדם ורגשות עזים מאוד. לא מדובר על רעיון שלומדים מספר. אני מבטיח לכם שאם תגיעו לשם – תדעו. לא יעניינו אתכם הדעות של אף אחד אחר בשלב הזה כי סוף סוף הבנתם את החיים בעצמכם.
עד כאן המדריך שלי על ראג'ה יוגה, מקווה שעשיתי לכם סדר בראש בנושא ואתם מבינים מה התהליך והמטרה שלו.
במדריכים נוספים באתר אני מפרט על תרגילים שתוכלו לתרגל וטיפים ספציפיים לכל סוג תרגול. לשאלות נוספות פנו אליי בטופס צור קשר באתר.
באהבה,
דניאל
