האם פעם חשבתם ברצינות שייפול עליכם כסף מהשמיים? אם לא, אז איזה סיבה יש לכם לחשוב שלהגיד מילים בראש באופן מכאני כן יעשה את זה? אפירמציות חיוביות קיבלו סטאטוס של פרה קדושה במעגלים רוחניים אבל לדעתי יש לזה רק סיבה אחת: עצלנות.
לעשות אפירמציות - כי אני עצלן
האם ההסבר מאחורי אפירמציות באמת משכנע? או שפשוט מפתה אתכם כמה פשוט זה נשמע? זה שאלה שחשוב לשאול.
"קח לך עשר דקות ביום ותחזור על אותו המשפט בראש באופן מכאני לחלוטין ולאט לאט התת מודע שלך ישתכנע שזה נכון!" "היקום ישמע את קריאותיך ויתחיל להתאים את עצמו לרצונותך!"
אח.. הנאיביות. היהירות. תאוות הבצע.
לא מעניין אותי כמה הסבר ישמע אלגנטי וחיובי, כל אדם חכם וביקורתי צריך לזכור את זה: אין בחיים דברים שבאים בקלות.
אפשר לראות גיבוי לטענה הזאת בחיים של כל אדם אינטיליגנטי, מודע, מוצלח בתחומו שפיתח אישיות וניסיון חיים. לאף אחד זה לא בא בקלות.
למעשה, זה הקטע של החיים להיות קשים ומאתגרים, כי רק מתוך האתגר צומחת הערכה והתפתחות בתוכו. לכן כל מיני טריקים זולים ל"התפתחות מואצת" הם ברוב המקרים תרמיות קטנות ודרכים להשיג כסף מאנשים מבולבלים ונואשים על ידי אנשים שהם.. קצת פחות מבולבלים ונואשים.
האם הכל לגבי אפירמציות לא נכון? ממש לא! חזרתיות היא מנגנון אמיתי לחלוטין שמשפיע על תת המודע שלנו אבל הטעות של רוב המנטורים של עולם האפירמציות היא שמסיבות שיווקיות הם מעגלים את המספרים והנתונים כך שיוכלו ליצור אשלייה של תוצאות מהירות (3 שבועות ותרגישו את השינוי!) אבל אין יותר שטותי מזה. תהליכי עיצוב של התת מודע יכולים לקחת שנים בתור אנשים בוגרים. אבל אפקט פלסיבו לעומת זאת יכול לקרות ישר, לעבוד שבוע ואז להישכח כאילו לא היה מעולם.
בעיה נוספת שיש לי עם התהליכים האלו של שימוש באפירמציות חיוביות זה כמה הפכו את התהליך הזה לנטול כל מאמץ, השקעה, חשיבה מודעת…
כל תהליך "יצירת מציאות" צומצם לסט חוקים דביליים שהופכים את המיינד שלכם למקום מעופש, נטול אינטיליגנציה ועוצמה.
"עשה את המינימום, קבל את המקסימום" זו בגדול האגנדה. וזו אגנדה שיותר מהכל מנסה לגרום לך לקנות משהו או להאמין במישהו הרבה יותר מאשר לגרום לך לחוות שינוי משמעותי בחיים.
אפקט פלסיבו - הפיל שבחדר
זה מענייו איך כל האנשים האלו שמתעסקים ב"חוק המשיכה" למיניהם וטוענים להבנה כל כך עמוקה של התת מודע שלנו מדברים כל כך מעט על אפקט הפלסיבו. (= הרצון הכל כך חזק שלך שמשהו ירפא אותך גורם לך ממש להרגיש שזה מרפא אותך, שזה לא רק מחשבה אלה מציאות, לפעמים זה מגובה בשינויים אמיתיים – אבל לא מחזיק לאורך זמן!).
עכשיו בואו ננסה לבחון את הנושא מפרספקטיבה עם יותר מודעות לנושא הזה שנקרא "הונאה עצמית" (מנגנונים פסיכולוגיים שגורמים לבן אדם להסתיר דברים שהוא לא היה מעוניין להודות בהם בפני עצמו כי.. זה לא נעים):
מי שמנסה לשווק לכם שיטה כזאת או אחרת ליצירת מציאות במינימום מאמץ (סטייל אפירמציות, דימיון מודרך, "5 דקות ביום", "3 שבועות ורואים תוצאות" וכו..) עובד מפסיכולוגיה של תלות כלכלית: הוא קודם כל מוטרד מהמצב הכלכלי שלו, הוא נורא רוצה להתפרנס ממשהו שהוא אוהב לעשות או לכל הפחות להתפרנס ממשהו שהוא לא כזה נורא כמו למלצר או לעבוד עם ילדים או תחת בוס מטרידן ומעצבן.. אז הוא יודע שהוא חייב לגרום לכמה שיותר אנשים לשים לב אליו, להתבלט מול התחרות ולהציב את עצמו כאילו הוא חוד החנית, כאילו כולם רק מדברים שטויות אבל הוא מצא את הדרך, כמובן שזו הדרך האחת והיחידה, כמובן שרק הוא פיתח מומחיות כל כך עצומה בה, כמובן שרק הוא משווק את זה במחיר הכי אטרקיבי. . הרי מי יקנה ממנו אחרת? מישהו אי פעם פתח את הארנק שלו ללוזר? מצד שני גם אין לו כוחות באמת להשקיע עד כדי כך שהוא יגיע לחוד החנית באמת. זה ממש קשה.
כל זה קורה בתת המודע שלו.
זה גורם לו לעגל נתונים, להגזים הצלחות, לזרוק הבטחות, לחייך באופן קרינג'י במשך סרטון שלם, להשתמש בכותרות קליקבייט ולשווק את עצמו באופן אגרסיבי ולהופיע בפיד של חצי מדינת ישראל.. והופס! נהיה לו קהל של אנשים מתעניינים. ברור שהם יתעניינו.
האנשים מהצד השני נואשים לשינוי, נואשים להרגיש טוב יותר עם עצמם, החיים של אנשים יכולים להגיע למקומות כל כך אפלים וגרועים, הם כל כך אפלים וגורעים שקשה לראות אור בקצה המנהרה, למי יש מוטיבציה לצאת כשהכל נראה כל כך קשה ובלתי אפשרי? אבל אז הם קוראים את כל ההבטחות והעובדות החצי נכונות באתר שלו.. איפשהו עמוק בפנים מתפתחת ציפייה, שעכשיו הכל הולך להשתנות אם רק יעשו את הטריק הקטן הזה הם אשכרה יהיו מאושרים ויחוו את ההצלחה שהם רוצים בחיים. מתוך הנואשות הם משכנעים את עצמם שהשיטה בטוח עובדת והם מגבים את האמונה הזאת בכל מיני חצאי מידע שהם מלקטים מכל מיני פינות חשוכות של האינטרנט כדי לשכנע את עצמם סופית שזה עובד. ואז הם יוצאים לדרך. אפקט הפלסיבו? ממש לא!
תוך 3 שבועות יש תחושה של התממשות. משהו משתנה. כל דבר חיובי שקורה פתאום בחיים בהכרח קשור למנטרה שחוזרים עליה בכל בוקר והחיים מרגישים קסומים, יש תחושה של יציאה מהמטריקס, של רצון להעיר את האחרים שעדיין בעדר, כל דבר שקורה בחיים ולא תואם לאג'נדה החדשה של האפירמציה מתמוסס החוצה מהתדועה בשלל תירוצים.
בשלב הזה אולי הושקע כבר כסף בקורס כזה או אחר אז גם נכנס האלמנט הזה לתמונה. כבר לא נעים להודות שאולי סתם בזבזנו כסף.. אז השכנוע העצמי ממשיך בכל הכוח.
אבל…
באיזשהו שלב כל התהליך מתמסמס והחיים מרגישים שוב אותו הדבר – עומדים במקום. כלום לא השתנה באמת. אז דוחקים את כל הנושא "מתחת לשטיח" באופן אלגנטי ובמינימום רגשות אשמה וממשיכים הלאה בחיים. פחות או יותר כולנו עברנו תקופות כאלו של שגעת. אני כותב לכם את כל זה מניסיון.
מה חסר בעולם האפירמציות ויצירת המציאות ?
בתור התחלה – כנות.
הייתי רוצה לראות אנשים שמתעסקים בזה מפסיקים לשקר ולעגל נתונים ולהגזים הכל ולהיות בטוחים שיש להם פתרון להכל.
זה כל כך ברור שאנשים שמשווקים או קונים "תהליכי יצירת מציאות" הם נואשים כשמפסיקים להרגיש נואשים בעצמינו. זה כאילו מתוך השחרור האמיתי מהנואשות וקבלה של החיים כמו שהם נורא קל לזהות מי מנסה עדיין למצוא כל מיני "פרצות" בחיים דרכם הוא ישיג כסף, הצלחה, פרסום, אהבה בקלות.
הייתי רוצה לראות שאנשים כאלו גם מפתחים יותר ענווה.
להפסיק להיות כל כך בטוחים שהם יודעים הכל ושהם מבינים הכל על נפש האדם או על התודעה. להפסיק להיות בטוחים שהשיטה שלהם הכי טובה. שהשיטה הזאת יכולה לפתור הכל. (בבקשה אל תקשיבו לאדם שחושב שיש לו פתרון לכל דבר שמטריד אתכם.. מדובר במקרה עצוב של אפקט דאנינג קרוגר: המצב הפסיכולוגי בו אדם יודע כל כך מעט על עצמו שהוא נמצא באשלייה שאין כל כך הרבה מה לדעת ולכן הוא מתחיל לחשוב שהוא כבר יודע הכל! תוכלו לקרוא על כך עוד בויקיפדיה).
הייתי רוצה לראות שמתחילים לדבר על התופעה הפסיכולוגית הנפוצה ביותר – רמייה עצמית ועל ההשלכות שלה על תחומי שיפור עצמי, רוחניות, השפעה על תת מודע וחוק המשיכה.. המצב כרגע הוא פשוט בורות ותאווה לכסף ופתרונות קלים במסווה של מומחיות. זה באמת עצוב, המצב בישראל חמור במיוחד וההנחה שלי היא שזה קורה בגלל ש… נורא קשה להתקיים כאן. כמובן שזה ישפיע.
ובכל זאת, משהו טוב?
למה לא…
בגדול, הם לא טועים לגמרי! זה חדשות מעולות. זה אומר שאפילו אם אתם מאמינים לכל מה שמוכרים לכם אז לא קניתם שקר מוחלט!
- אפשר להשפיע ולשנות את תת המודע. אבל זה לא פשוט. זה לוקח שנים ליצור לשנות דפוס כמו שזה גם לוקח שנים לפתח דפוס התנהגות. זה עבודה קשה וממושכת. וזה דבר טוב! הקושי נותן לזה משמעות בעינינו. מה שמקבלים בקלות מאבד ערך מהר מאוד.
- חזרתיות כן עוזרת לעשות את זה. אבל לא כשהיא קורית באופן נטול השקעה. נסו במקום להגיד משפטי הודייה שכתבתם מראש להמציא בכל יום מחדש דברים חדשים להודות עליהם, ואז נסו לדמיין 2-3 דרכים בהם הם תורמים לחיים שלכם ואיך. הנה לכם תרגול שיהפוך אתכם להרבה יותר מלאי הודייה.
- התהליך הזה יכול לשנות לכם את החיים, אבל אתם לא תחליטו לגמרי איך החיים שלכם יראו בשום שלב. למעשה החיים יכסחו לכם את הציפיות לא מעט בדרך. השאיפה הרוחנית הכי גבוהה היא ללמוד לשחרר מציפיות לחלוטין אבל לא לוותר על הרצונות והדחף לחיות.
- מחשבה לא יוצרת מציאות. היא יוצרת רגשות ומחשבות נוספות שיכולות לעבוד עליכם שהמחשבה יוצרת מציאות. כן. המחשבה עד כדי כך חזקה שהיא מסוגלת לעבוד על עצמה.
- אתה אחראי על מה שאתה עושה עם החיים שלך ב100%. אתה לא אחראי על מה תקבל חזרה מהחיים ב100%. וזה הבדל גדול.
- מה שאתה מדמיין פשוט לא הופך למציאות סביבך. מי לעזעזל המציא את השטות הזאת?! אני מציע הסבר אחר לזה: פלסיבו.
- למחשבות יש כוח יצירתי. אפשר להשתמש בהן כדי להבין את החיים לעומק, לפתור בעיות קשות, לחיות חיים מעניינים ולהפוך לאנשים מרתקים וחשובים. או שאפשר סתם לשבת וכל היום לדמיין שנותנים לך קידום ואתה הופך למפורסם באופן מכאני שלא מוביל לשום מקום.
- אתה יכול (וכדאי!) לבחור לחשוב חיובי. אבל זה לא אומר להפסיק לחשוב שלילי אלה להפסיק לקרוא לזה לדברים השליליים בחיים שלך "שליליים". אתה לא משנה כלום חוץ מהיכולת הכלה שלך את עצמך. הבדל גדול.
- רגש הוא לא מדד לאמת. למעשה, הוא מדד לרמה שבה אתה מאמין לשקרים באותה המידה בדיוק. החוכמה היא בללמוד לזהות את ההבדל בין רגש אותנטי לרגש מזוייף, משהו ששום ספר לא יכול ללמד אותך. רק ניסיון חיים ושאיפה לכנות עם עצמך.
- התת מודע משפיע על הרבה דברים בחיים. אבל לא על הכל. לפעמים אפשר לשנות דברים רק דרך החלטות ומעשים מודעים ובעיקר אומץ. למשל חרדה חברתית, הפתרון הכי יעיל להפרעה הנפשית הזו הוא "חשיפה" – כלומר ללכת ולהתמודד עם זה במקום לשבת בבית ולעשות אפירמציות בראש.
אוקיי, מה אתה מציע?
קודם כל, להכין את עצמכם מראש להמון עבודה קשה, טעויות, הונאה עצמית (איזה איש מעצבן אני? אם עצבנתי אתכם אני מרגיש שעשיתי עבודה טובה :)).
החדשות הטובות שבסופו של דבר כל הטעויות הן בו"ז גם כל הדברים הטובים שאתם רוצים: הלמידה, השיפור, ההתגברות על עצמך והשינוי הפנימי.
הדרכים הכי טובות שמצאתי (שבנתיים יצא לי לכתוב עליהם זה לתרגל מדיטציות מסוגים שונים וגם לתרגל מדיטציה אנליטית. מוזמנים לקרוא עליהם בפוסטים הנפרדים שכתבתי בנושאים האלו.
גילוי נאות: תרגלתי אפירמציות באופן מכאני במשך 3 חודשים לשיפור ערך עצמי. התוצאה: כלום.
